ערב גיבוש לעובדים: איך מתכננים אירוע חברה שאנשים באמת רוצים להגיע אליו
מסדנת בישול ועד יום התנדבות: מדריך לתכנון אירוע גיבוש שמחבר בין העובדים, מתאים לכולם ולא מרגיש כמו עוד חובה ביומן.
כמעט בכל ארגון בישראל, מהסטארט־אפ הקטן ועד החברה הגדולה, מתקיים לפחות פעם או פעמיים בשנה אירוע גיבוש. לפעמים זה ערב חג, לפעמים יום כיף בסוף רבעון ולפעמים נופש של כמה ימים. המטרה ברורה: לחזק את הקשר בין העובדים, ליצור תחושת שייכות ולתת לאנשים הזדמנות להכיר זה את זה מחוץ לישיבות ולמיילים. אבל כל מי שהשתתף באירועים כאלה יודע שלא כולם מצליחים. יש ערבים שמדברים עליהם חודשים אחר כך, ויש כאלה שאנשים מחפשים תירוץ לעזוב מהם מוקדם. ההבדל נמצא בדרך כלל בתכנון.
להבין מה המטרה של האירוע
לפני שבוחרים פעילות, כדאי לשאול שאלה פשוטה: למה אנחנו עושים את האירוע הזה? אם הצוות גדל מהר ויש הרבה עובדים חדשים, המטרה היא כנראה היכרות, ופעילות שמערבבת בין מחלקות תתאים יותר. אם הייתה תקופה עמוסה ומתישה, ייתכן שהעובדים צריכים בעיקר לנוח ולהשתחרר, ולא עוד משימה תחרותית.
לפעמים המטרה היא לחגוג הישג, כמו השקת מוצר או סגירת שנה מוצלחת. במקרה כזה האירוע צריך להרגיש כמו הוקרה, עם אוכל טוב, כמה מילים מההנהלה ואווירה חגיגית. כשהמטרה ברורה, הרבה יותר קל לבחור את הפורמט הנכון ולהימנע מאירוע שמנסה לעשות הכול ובסוף לא עושה כלום.
כדאי לשתף את העובדים כבר בשלב הזה. סקר קצר עם כמה אפשרויות, או שיחה עם נציגים ממחלקות שונות, יכולים לחשוף העדפות שההנהלה לא הייתה מנחשת לבד, ולגרום לאנשים להרגיש שהאירוע שלהם ולא רק בשבילם.
להתאים לאנשים, לא לטרנד
אחד האתגרים הגדולים באירועי חברה הוא הגיוון. באותו ארגון יש צעירים ומבוגרים, הורים לילדים קטנים ורווקים, אנשים שאוהבים אתגרים פיזיים ואנשים שמעדיפים לשבת ולדבר. פעילות ספורטיבית תובענית עלולה להרחיק חלק מהעובדים, ומסיבה עד שתיים בלילה לא תתאים להורים שצריכים לשחרר בייביסיטר.
כדאי לחשוב גם על כשרות, על צמחונות וטבעונות, על עובדים שאינם שותים אלכוהול ועל מגבלות נגישות. אירוע מוצלח הוא כזה שבו כל אחד יכול להשתתף באופן מלא, בלי להרגיש שהוא חריג או שהוא צריך להסביר את עצמו.
פתרון טוב הוא אירוע עם כמה מסלולים במקביל. למשל, בחירה בין סדנה פעילה לבין סיור רגוע, ואחר כך ארוחה משותפת לכולם. כך כל אחד מוצא את מקומו, והמפגש המשותף בסוף מחבר בין כולם.
רעיונות שעובדים
- סדנת בישול קבוצתית, שבה הצוותים מכינים יחד ארוחה ואוכלים אותה בסוף
- יום התנדבות בעמותה או בחווה חקלאית, שמשלב עשייה משמעותית
- סיור מודרך בשכונה היסטורית או בשוק, עם טעימות לאורך הדרך
- משחקי צוות כמו חדרי בריחה או משימות ניווט עירוניות
- ערב הרצאה מעניינת או מופע סטנדאפ, ואחריו קוקטייל
הרעיונות האלה עובדים כי הם מייצרים שיחה. כשאנשים עושים משהו יחד בידיים, השיחה זורמת באופן טבעי, הרבה יותר מאשר בעמידה מביכה ליד שולחן כיבוד.
כשבוחרים פעילות תחרותית, כדאי לחלק את הקבוצות מראש ולערבב בין מחלקות ודרגים. כך מנהלת בכירה יכולה למצוא את עצמה באותו צוות עם עובד שהצטרף לפני חודש, והשיחה ביניהם תיפתח בצורה טבעית. החלוקה הזו מונעת גם את התופעה המוכרת שבה כל מחלקה מתכנסת בפינה שלה ולא פוגשת אף אחד חדש.
תזמון ומיקום
השאלה מתי לקיים את האירוע חשובה יותר ממה שנראה. אירוע בשעות העבודה מקבל לרוב השתתפות גבוהה יותר, כי הוא לא בא על חשבון הזמן הפרטי של העובדים. אירוע ערב מאפשר אווירה משוחררת יותר, אבל חלק מהעובדים יתקשו להגיע. כדאי להימנע מתקופות עמוסות במיוחד, כמו סוף רבעון או ערבי חג שבהם כולם עסוקים במשפחה.
גם המיקום משפיע. אירוע שדורש נסיעה של שעתיים לכל כיוון ייתפס כעול, אלא אם מדובר בנופש מתוכנן עם לינה. העדיפו מקום נגיש, עם חניה או תחבורה ציבורית נוחה, ואם האירוע רחוק, ארגנו הסעה מסודרת. ההסעה עצמה הופכת לא פעם לחלק מהחוויה ומהגיבוש.
בארגונים עם עובדים מכמה סניפים או עם עבודה היברידית, האירוע הוא לפעמים הפעם היחידה שבה כולם נפגשים פנים אל פנים. שווה לתת לזה משקל ולבחור מקום שמאפשר באמת לדבר, ולא רק לשמוע מוזיקה רועשת.
שימו לב גם ללוח השנה העברי ולחגים של עובדים מדתות שונות. אירוע שנופל בערב חג של חלק מהעובדים ישדר להם, גם אם בלי כוונה, שלא חשבו עליהם. בדיקה פשוטה של התאריך מול כל הצוות לפני שסוגרים מקום חוסכת אי נעימות מיותרת.
תקציב ושיתוף פעולה עם ספקים
את התקציב כדאי לקבוע לפי מספר משתתפים ולא כסכום כולל, כדי להבין כמה אפשר להשקיע בכל עובד. חברות הפקה מתמחות יכולות לחסוך הרבה עבודה ולהציע חבילות מוכנות, אבל חשוב לבקש הצעה מפורטת ולהבין מה כלול בה, כמו הסעות, אוכל, מנחה, ציוד וביטוח.
אם מארגנים לבד, הגדירו אדם אחד שאחראי על התיאום, ותנו לו זמן אמיתי לעשות את זה ולא רק בין משימות אחרות. אירוע שמתוכנן ברגע האחרון מרגיש כך, והעובדים שמים לב.
מומלץ גם להשאיר מרווח של כעשרה אחוזים מהתקציב להוצאות לא צפויות. תמיד יש משהו, מתוספת של מנות ועד שינוי בגלל מזג האוויר, וטוב שיש מאיפה לכסות אותו בלי לחץ.
אחרי האירוע
הגיבוש לא נגמר כשהאוטובוס חוזר. שלחו לעובדים תמונות מהאירוע, הודו לאלה שעזרו בארגון ובקשו משוב קצר. מה אהבו, מה פחות, ומה היו רוצים בפעם הבאה. המשוב הזה הוא הבסיס לתכנון האירוע הבא, והוא גם מסר לעובדים שדעתם חשובה.
כדאי לשים לב גם להשפעה לאורך זמן. האם אנשים ממחלקות שונות מדברים יותר? האם יש בדיחות פנימיות חדשות במשרד? הסימנים הקטנים האלה מעידים שהאירוע השיג את מטרתו.
לסיכום, אירוע גיבוש מוצלח מתחיל בהגדרת מטרה ברורה, ממשיך בהתאמה לאנשים האמיתיים בארגון ומסתיים בהקשבה למשוב. כשהעובדים מרגישים שחשבו עליהם, הם מגיעים בשמחה ונשארים עד הסוף.